מה ההבדל בין עבודתו של אלוהים בהתגלמותו ועבודתה של רוח האל?

 מה ההבדל בין עבודתו של אלוהים בהתגלמותו ועבודתה של רוח האל?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"ויאמר, הראני נא, את כבדך. ויאמר, ... לא תוכל לראת את פני. כי לא יראני האדם, וחי" (שמות לג 18-20).

"וירד יהוה על הר סיני, אל ראש ההר; ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר, ויעל משה. ויאמר יהוה אל משה, רד העד בעם;  פן יהרסו אל יהוה לראות, ונפל ממנו רב" (שמות יט 20-21).

"וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם, ואת קול השפר, ואת ההר, עשן; וירא העם וינעו, ויעמדו מרחק. ויאמרו, אל משה, דבר אתה עמנו, ונשמעה; ואל ידבר עמנו אלהים, פן נמות" (שמות כ 14-15).

"ויצא קול מן השמים אמר, פארתי ואפאר עוד. והעם העמדים שמה שמעו ויאמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו" (יוחנן יב 28-29).

דברי אלוהים רלוונטיים:

ישועת האדם על ידי אלוהים אינה נעשית ישירות באמצעות רוח אלוהים או כרוח אלוהים, כיוון שהאדם אינו יכול לראות את רוח אלוהים, לגעת בהלהתקרב אליה. אילו ניסה אלוהים להושיע את האדם ישירות בצורת הרוח, האדם לא יכול היה לקבל את ישועתו. ולולא לבש אלוהים צורה חיצונית של אדם שנברא, בני האדם לא היו מסוגלים לקבל ישועה זו. זאת כיוון שהאדם אינו יכול להתקרב אליו בשום אופן, כשם שאיש אינו יכול להתקרב לענן יהוה. רק על ידי התגלמות באדם נברא, כלומר הכנסת דברו לבשר ודם שבו יתגלם, הוא יכול להחדיר את הדבר באופן אישי אל תוך כול חסידיו. רק אז יוכל האדם לשמוע את דברו, לראות את דברו ולקבל את דברו בעצמו, ובאמצעות כך להיוושע באופן מלא. לולא התגלם אלוהים בבשר ודם, שום אדם בשר ודם לא היה זוכה לישועה כה גדולה, ואף לא אדם אחד היה נושע. אילו עבדה רוח אלוהים במישרין בקרב בני האדם, האדם היה מוכה ארצה או נסחף לגמרי בשבי השטן, מפני שהאדם אינו מסוגל להתרועע עם אלוהים.

מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אם אלוהים אינו מתגלם בבשר ודם, הוא נותר רוח הקודש שאינה נראית לעין ואינה מוחשית

לאדם. האדם הוא ברוא בשר ודם, האדם ואלוהים שייכים לשני עולמות שונים והם שונים באופיים. רוח אלוהים אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם אדם בשר ודם, ולא ניתן ליצור ביניהם יחסים כלשהם. יתרה מזאת, האדם אינו יכול להיות לרוח. לפיכך, על רוח אלוהים להתגלם באחד הברואים ולעשות את עבודתה המקורית. אלוהים יכול הן להתעלות למקום הגבוה ביותר והן להשפיל את עצמו ולהיות לאדם נברא, לעשות עבודה ולחיות בקרב בני האדם, אך האדם אינו יכול להתעלות למקום הגבוה ביותר ולהיות לרוח, לא כל שכן לרדת למקום הנמוך ביותר. לפיכך על אלוהים להתגלם בבשר ודם כדי לבצע את עבודתו. בדומה להתגלמות הראשונה, רק התגלמות אלוהים בבשר ודם יכולה לגאול את האדם באמצעות צליבתה, בשעה שבלתי אפשרי היה שרוח אלוהים תיצלב כקורבן חטאת למען האדם. אלוהים יכול להתגלם ישירות בבשר ודם כדי לשמש כקורבן חטאת למען האדם, אך האדם אינו יכול לעלות ישירות השמיימה כדי לקחת את קורבן החטאת שאלוהים הכין עבורו. לפיכך על אלוהים לעבור הלוך ושוב בין השמיים לארץ, במקום לאפשר לאדם לעלות השמיימה כדי לקחת את ישועתו, כיוון שהאדם נפל ואינו יכול לעלות השמיימה, לא כל שכן לקבל את קורבן החטאת. לפיכך היה צורך שישוע יבוא אל קרבם של בני האדם ויעשה באופן אישי את העבודה שהאדם בפשטות לא יכול היה להגשימה. בכל פעם שאלוהים התגלם בבשר ודם, היה הכרח מוחלט לעשות זאת. אילו אחד מהשלבים יכול היה להתבצע במישרין על ידי רוח אלוהים, הוא לא היה סובל את ההשפלות שבהתגלמות.

מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

אף שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם כרוכה בקשיים שלא ניתן להעלות על הדעת, ההשפעות שהיא משיגה בסופו של דבר עולות בהרבה על השפעותיה של העבודה שמבצעת רוח האל ישירות. העבודה המתבצעת על ידי הבשר והדם כרוכה בקשיים רבים, והבשר והדם לא יכולים לשאת את אותה זהות אדירה שנושאת רוח האל, לא יכולים לבצע את אותם מפעלים על-טבעיים המבצעת רוח האל ובוודאי שהם לא יכולים להחזיק באותה סמכות שמחזיקה בה רוח האל. עם זאת, מהות העבודה שמבצעים הבשר והדם חסרי החשיבות עולה בהרבה על מהות העבודה שביצעה רוח האל ישירות, ובשרו ודמו של אלוהים הם התשובה לכל צרכי האדם. כדי להצילם, הערך השימושי של רוח האל נחות בהרבה מזה של הגוף הבשרי: עבודתה של רוח האל מסוגלת להקיף את התבל כולה, לאורך כל ההרים, הנהרות, האגמים והאוקיאנוסים, אך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם משפיעה טוב יותר על כל אדם שבא עמו במגע. זאת ועוד, האדם יכול להבין טוב יותר הבשר והדם המוחשיים של אלוהים ולבטוח בהם יותר, והם יכולים להעמיק את הכרתו את אלוהים ולהותיר באדם רושם עמוק יותר בנוגע למעשיו הממשיים של אלוהים. עבודתה של רוח האל אפופה במסתורין; קשה לבני תמותה לתפוס אותה, וקשה להם אף יותר לראותה, ולפיכך הם יכולים להישען רק על דמיונות נבובים. עם זאת, העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם היא רגילה ומבוססת על המציאות, והיא עשירה בחוכמה, ומהווה עובדה שעינו הפיזית של האדם יכולה לראות – האדם יכול לחוות באופן אישי את החוכמה שבעבודתו של אלוהים מבלי שהוא צריך להסתמך על דמיונו העשיר. זהו הדיוק והערך האמיתי של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. רוח האל יכולה רק לעשות דברים שעין האדם אינה מסוגלת לראות ודמיונו יכול להכיל אך בקושי, כגון הנאורות של רוח האל, תנועתה של רוח האל וההכוונה של רוח האל, אך עבור אדם בר-דעת, דברים אלה אינם מספקים שום משמעות ברורה. הם מספקים רק משמעות מרגשת או כללית, אך הם לא יכולים לתת הוראות במילים. לעומת זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונה מאוד מכך: יש בה הכוונה מדויקת במילים, רצון ברור ומטרות ברורות שהוא דורש. לכן האדם לא צריך לגשש באפלה או להפעיל את דמיונו, וקל וחומר לנחש. זוהי בהירותה של העבודה של אלוהים כבשר ודם, וזהו ההבדל העצום שבינה לבין עבודתה של רוח האל. עבודתה של רוח האל מתאימה אך ורק לקנה מידה מוגבל, והיא אינה יכולה להוות תחליף לעבודת הבשר ודם. עבודתו של האל כבשר ודם מציבה בפני האדם מטרות נחוצות ומדויקות בהרבה ומעניקה לו ידע רב-ערך ואמיתי בהרבה בהשוואה לעבודתה של רוח האל. העבודה שערכה רב ביותר עבור האדם שהושחת היא עבודה שניתן לראות ולגעת בה, המספקת לו מילים מדויקות ומטרות ברורות לעסוק בהשגתן. רק עבודה מציאותית והכוונה שבאה בעתה מתאימות לטעמו של האדם, ורק עבודה אמיתית יכולה להציל את האדם מטבעו המושחת והרקוב. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להשיג את הדברים האלה; רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להציל את האדם מטבעו המושחת לשעבר. אף שרוח האל היא מהותו הטבעית של אלוהים, הוא יכול לבצע עבודה כזו אך ורק בהתגלמותו כבשר ודם. אילו עבדה רוח האל לבדה, הרי שעבודת האל לא הייתה יכולה להיות אפקטיבית – זוהי האמת הפשוטה.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

לכל מי שמחפש אחר האמת ועורג למראה האל, עבודתה של רוח האל יכולה להעניק רק כוח הנעה או התגלות, וכן תחושת פלא חסרת פשר שאי-אפשר להעלות על הדעת, ותחושה שהעבודה כה אדירה, נשגבת ונפלאה, ועם זאת שאיש אינו יכול להשיגה או להגיע אליה. האדם ורוח האל יכולים רק להביט זה בזה ממרחק רב, כאילו קיים מרחק עצום ביניהם, והם אינם יכולים לדמות זה לזה לעולם, כאילו קיימת ביניהם מחיצה בלתי נראית. למעשה, זוהי אשליה שרוח האל העניקה לאדם, וזאת מפני שרוח האל והאדם אינם שייכים לאותו מין, ולעולם לא יהיה דו-קיום של רוח האל והאדם באותו עולם, ומפני שרוח האל אינה חולקת אף תכונה עם האדם. לכן האדם לא זקוק לרוח האל, משום שרוח האל לא מסוגלת לבצע ישירות את העבודה שהאדם זקוק לה יותר מכל. העבודה של הבשר והדם מספקת לאדם מטרות אמיתיות לעסוק בהן, דברים ברורים ותחושה שאלוהים הוא אמיתי ורגיל, וכי הוא צנוע ושגרתי. אף שייתכן שהאדם מפחד ממנו, רוב בני האדם מתחברים אליו בקלות: האדם יכול לראות את זיו פניו ולשמוע את קולו, והוא לא צריך להביט בו ממרחק רב. האדם מרגיש שהוא יכול להתקרב אל הבשר והדם האלה, וכי הם לא מרוחקים ובלתי נתפסים אלא גלויים וניתנים למגע, משום שהבשר והדם האלה נמצאים באותו העולם שבו מצוי האדם.

מתוך'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

כשאלוהים לא התגלם כבשר ודם, אנשים לא הבינו הרבה ממה שהוא אמר, מכיוון שהדברים באו מאלוהיות מוחלטת. נקודת המבט וההקשר של דבריו היו בלתי נראים ומחוץ להשגתם של בני האדם. הדבר הובע מעולם רוחני שאנשים לא יכלו לראות. זאת משום שאנשים שחיו כבשר ודם לא יכלו לעבור דרך העולם הרוחני. אך לאחר שאלוהים התגלם כבשר ודם, הוא דיבר אל האנושות מנקודת המבט של האנושות, והוא יצא מתחום העולם הרוחני ועבר אותו. הוא יכול היה לבטא את טבעו האלוהי, את רצונו ואת גישתו באמצעות דברים שבני אדם יכולים לדמיין ודברים שהם ראו ונתקלו בהם בחייהם, ובאמצעות שיטות שבני אדם יכלו לקבל, בשפה שהם יכולים להבין וידע שהם יכולים לקלוט. זאת כדי לאפשר לאנושות להבין ולהכיר את אלוהים, להבין את כוונתו ואת אמות המידה שדרש בגדר יכולותיהם, ברמה שהם מסוגלים לה. אלה היו השיטה והעיקרון של עבודת אלוהים באנושות. על אף שדרכיו של אלוהים ועקרונותיו בעבודה כבשר ודם הושגו בעיקר באמצעות אנושיות, העבודה הזו באמת השיגה תוצאות שלא היו מושגות מעבודה ישירות באלוהיות.

מתוך'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'' ב'הדבר מופיע בבשר'

זה היה היתרון של התגלמות אלוהים כבשר ודם: הוא יכול היה לנצל את הידע האנושי ואת שפת בני האדם כשהוא דיבר אל האנשים, כדי להביע את רצונו. הוא הסביר או "תרגם" לאדם את שפתו האלוהית, העמוקה, שאנשים התקשו להבין בשפת בני האדם, בצורה אנושית. הדבר סייע לאנשים להבין את רצונו ולדעת מה הוא רוצה לעשות. הוא יכול היה גם לשוחח עם אנשים מנקודת המבט האנושית, באמצעות שפה אנושית, ולתקשר עם אנשים באופן שהם מבינים. הוא אפילו יכול היה לדבר ולעבוד באמצעות השפה והידע של בני האדם כדי שאנשים יוכלו להרגיש את טוב לבו ואת קרבתו של אלוהים, כדי שהם יוכלו לראות את לבו.

מתוך'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'' ב'הדבר מופיע בבשר'

העבודה שמבצעת רוח האל היא עבודה מרומזת ובלתי נתפסת, והיא מטילה על האדם מורא והיא בלתי-נגישה עבורו. רוח האל לא מותאמת לביצוע ישיר של עבודת הגאולה, והיא אינה מותאמת להעניק חיים לאדם באופן ישיר. עבור האדם, הדבר הראוי ביותר הוא להפוך את עבודתה של רוח האל לגישה הקרובה לאדם, כלומר עבור האדם, הדבר הראוי ביותר הוא שאלוהים יהפוך לאדם שגרתי ורגיל, בבואו לבצע את עבודתו. לשם כך, אלוהים צריך להתגלם כבשר ודם כדי לבצע עבודה במקום עבודתה של רוח האל, ועבור האדם, אין דרך הולמת יותר שבה יכול אלוהים לעבוד.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

אילו רוח אלוהים דיברה לאדם ישירות, כול בני האדם היו נשמעים לקולה ונופלים ארצה ללא דברי התגלות, כפי שפאולוס נפל ארצה בתוך האור בדרכו לדמשק. אילו אלוהים המשיך לעבוד בדרך זו, האדם לעולם לא יכול היה להכיר את שחיתותו באמצעות השיפוט על ידי הדבר ולהשיג ישועה. רק על ידי התגלמות בבשר ודם הוא יכול למסור את דבריו באופן אישי לאוזני כול, כך שכול אשר אוזניים לו יוכל לשמוע את דבריו ולקבל את עבודת השיפוט שלו באמצעות הדבר. זוהי התוצאה שרק דברו משיג, ולא הופעת רוח אלוהים הגורמת לאדם להישמע מתוך פחד. רק באמצעות עבודה מעשית ויוצאת מגדר הרגיל שכזו יכול טבעו הישן של האדם, החבוי עמוק בתוכו שנים רבות, להתגלות במלואו כדי שהאדם יוכל לזהותו ולשנותו. זוהי עבודתו המעשית של אלוהים בהתגלמותו. הוא מדבר ועורך שיפוט בדרך מעשית כדי להשיג את תוצאות שיפוט האדם באמצעות הדבר. זוהי סמכותו של אלוהים בהתגלמותו ומשמעות התגלמותו של אלוהים. ...הוא התגלם בבשר ודם מפני שגם לבשר ודם יכולה להיות סמכות, והוא מסוגל לבצע עבודה בקרב האדם באופן מעשי, נראה לעין ומוחשי לאדם. עבודה כזו הינה מציאותית הרבה יותר מכול עבודה הנעשית במישרין על ידי רוח אלוהים שכול הסמכות ברשותה, ותוצאותיה ניכרות אף הן. הסיבה לכך היא שהתגלמות אלוהים בבשר ודם יכולה לדבר ולעשות עבודה בדרך מעשית. צורתו החיצונית של גופו אינה מחזיקה בסמכות כלשהי והאדם יכול לגשת אליה. מהותו מבצעת את הסמכות, אך סמכותו אינה נראית לעין איש. כשהוא מדבר ועובד, האדם אינו מסוגל לגלות את קיומה של סמכותו. הדבר מועיל עוד יותר לעבודתו בפועל. וכול עבודה כזו יכולה להשיג תוצאות. על אף שאין אדם המבין כי הוא מחזיק בסמכות או רואה שלא ניתן לפגוע בו או רואה את חרון אפו, באמצעות סמכותו וחרון אפו המוסווים ודיבורו הפומבי, הוא משיג את התוצאות שלהן הוא מתכוון בדבריו. במלים אחרות, באמצעות נימת קולו, חומרת דיבורו וכל חוכמת דבריו, האדם משתכנע לחלוטין. בדרך זו, האדם נשמע לדבר אלוהים בהתגלמותו, שלכאורה אין לו סמכות, וכך מושגת מטרתו, להושיע את האדם. זוהי משמעות נוספת של התגלמותו: לדבר באופן מציאותי יותר ולאפשר למציאות דבריו להשפיע על האדם כדי שיהיה עד לעוצמת דבר אלוהים. כך שאם עבודה זו לא היתה נעשית באמצעות התגלמות, היא לא היתה משיגה תוצאות כלשהן ולא היתה יכולה להושיע חוטאים באופן מלא.

מתוך 'מסתורין ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

מכיוון שמי שנשפט הוא האדם – האדם העשוי בשר ודם ואשר הושחת – ולא רוחו של השטן הנשפטת ישירות, עבודת השיפוט אינה מתבצעת בעולם הרוח, אלא בקרב בני האדם. איש אינו ראוי יותר, ומוסמך יותר מאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם לעבודת שיפוט שחיתותם של בשרו ודמו של האדם. אילו רוח האל הייתה שופטת ישירות, הרי שהשיפוט לא היה מקיף. יתר על כן, האדם היה מתקשה לקבל עבודה כזאת, היות שרוח האל לא מסוגלת להתייצב בפני בני האדם. לכן ההשפעות לא היו מידיות, וקל וחומר שהאדם לא היה יכול לחזות כראוי בטבעו של אלוהים, החסין לעלבונות. ניתן להביס את השטן באופן מלא אך ורק אם האל בהתגלמותו כבשר ודם שופט את שחיתותה של האנושות. ...אילו רוח האל הייתה זו שמבצעת את העבודה הזו, לא היה זה ניצחון על השטן. רוח האל היא נעלית מטבעה בהשוואה לבני תמותה, ורוחו של האל היא קדושה מטבעה, וחזקה מהבשר והדם. אילו ביצעה רוח האל את העבודה הזו ישירות, היא לא הייתה מסוגלת לשפוט את מלוא המרדנות האנושית, והיא לא הייתה מסוגלת לגלות את מלוא רשעותו של האדם. זאת משום שעבודת השיפוט ברק ממזרחמתבצעת גם באמצעות תפיסותיו של האדם לגבי אלוהים, ולאדם לא היו מעולם תפיסות לגבי רוח האל. לכן רוח האל לא מסוגלת לחשוף היטב את רשעותו של האדם, וקל וחומר שהיא לא מסוגלת לגלות את הרשעות הזו במלואה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. כשהוא שופט את תפיסותיו של האדם ואת התנגדותו של האדם אליו, הוא מגלה את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעותיה של עבודת רוח האל. לפיכך, רוח האל לא שופטת ישירות את האנושות כולה – זוהי עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו, והאל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לכבוש את האדם באופן מלא. במסגרת יחסיו עם האל בהתגלמותו כבשר ודם, האדם עובר מהתנגדות לצייתנות, מרדיפה לקבלה, מתפיסה להכרה ומדחייה לאהבה. אלה הן השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל אך ורק באמצעות קבלת שיפוטו של אלוהים; האדם מכיר את אלוהים רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו; אלוהים כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו; האדם מקבל מאלוהים אוויר לנשימה כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא עבודתו של האל בזהותו כרוח.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

אך ישנה אמת אחת שאינכם יודעים. הטבע המושחת והמרדנות וההתנגדות של האדם נחשפים כאשר הוא רואה את המשיח, והמרדנות וההתנגדות הנחשפות במקרה כזה הן מוחלטות ושלמות יותר מאשר בכל מצב אחר. עצם היותו של המשיח בר אנוש ובעל אנושיות רגילה היא הסיבה שבני האדם אינם מכבדים או מוקירים אותו. מכיוון שאלוהים חי כבשר ודם, מרדנות האדם יוצאת כולה לאור בבירור. לכן אני אומר שביאת המשיח חשפה את כל מרדנותה של האנושות ושפכה אור על אופייה של האנושות. הדבר מכונה "פיתוי נמר במורד ההר" ו"פיתוי זאב לצאת מהמערה."

מתוך 'מי שלא תואם למשיח בוודאי מתנגד לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

תפיסותיו של האדם נחשפות במערומיהן כשהאל בהתגלמותו מבצע את עבודתו באופן רשמי. זאת משום שרגילותו ומציאותו של האל בהתגלמותו עומדים כאנטי-תזה לאל המעורפל והעל-טבעי שבדמיונו של האדם. תפיסותיו המקוריות של האדם יכולות להתגלות אך ורק על ידי הניגודיות ביניהן לבין האל בהתגלמותו כבשר ודם. בלעדי ההשוואה לאל בהתגלמותו כבשר ודם, תפיסותיו של האדם לא יכולות להיחשף. במילים אחרות, ללא הניגודיות שמספקת המציאות, לא ייחשפו הדברים המעורפלים. איש אינו מסוגל להשתמש במילים כדי לבצע את העבודה זאת, ואיש אינו מסוגל לבטא את העבודה הזאת במילים. רק אלוהים בכבודו ובעצמו יכול לבצע את עבודתו שלו, ואיש מלבדו אינו יכול לעשות את העבודה זאת מטעמו. לא משנה כמה עשירה שפתו, האדם לא מסוגל לבטא את מציאותו ואת רגילותו של אלוהים. האדם יכול להכיר את אלוהים באופן מעשי יותר ולראות אותו ביתר בהירות אך ורק אם אלוהים עובד בקרב בני האדם באופן אישי, ומציג בגלוי את צלמו ואת הווייתו. אף אדם בשר ודם לא יכול להשיג את ההשפעה הזו. כמובן, גם רוחו של אלוהים לא מסוגלת להשיג את ההשפעה זאת. אלוהים יכול להציל את האדם המושחת מהשפעתו של השטן, אך רוחו של אלוהים לא יכולה לבצע את העבודה הזאת ישירות. רק הבשר והדם שעוטה רוח האל יכולים לעשות זאת, בהתגלמותו של האל כבשר ודם.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'

הדבר הטוב ביותר בנוגע לעבודתו כבשר ודם הוא שהוא יכול להותיר לחסידיו מילים ודברי תוכחה מדויקים ואת רצונו המדויק מהאנושות, כך שלאחר מכן, יוכלו חסידיו להעביר הלאה את כל עבודתו כבשר ודם ואת רצונו מכלל האנושות ביתר דיוק ובאופן קונקרטי לכל מי שיקבל את הדרך הזאת. רק עבודתו של האל כבשר ודם בקרב בני האדם מקיימת באמת את עובדת הווייתו וחייו של אלוהים יחד עם בני האדם. רק עבודה זו מגשימה את רצונו של האדם לראות את פניו של אלוהים, להיות עד לעבודתו של אלוהים ולשמוע את דבר האל האישי. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות, וכן חותם את העידן שבו האמינה האנושית באל המעורפל. בפרט, עבודתה של התגלמותו האחרונה של אלוהים מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ונעים יותר. לא זאת בלבד שהוא חותם את עידן החוק והדוקטרינה, אלא שהוא עושה דבר אף חשוב יותר: הוא מגלה לאנושות אל אמיתי ורגיל, צודק וקדוש, אשר חושף את עבודת תוכנית הניהול ומדגים את המסתורין שבאנושות ואת ייעודה, אשר ברא את האנושות ומשלים את עבודת הניהול, אשר נשאר נסתר במהלך אלפי שנים. הוא מביא את קצו המוחלט של עידן הערפול; הוא חותם את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של אלוהים אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת; הוא מסיים את העידן שבה כלל האנושות שירתה את השטן, ומוליך את כל האנושות לתקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא כתוצאה מעבודתו של האל כבשר ודם במקום באמצעות רוח האל. כשאלוהים עובד כבשר ודם, חסידיו לא מחפשים עוד אחר אותם דברים מעורפלים המשתמעים לשתי פנים ולא מגששים עוד אחריהם, והם חדלים מלנחש את רצונו של האל המעורפל. כשאלוהים יפיץ את עבודתו כבשר ודם, חסידיו יעבירו הלאה את העבודה שעשה כבשר ודם לבני כל הדתות והכתות, והם יבטאו את כל דבריו באוזני האנושות כולה. כל מה שישמיעו אלה שיקבלו את בשורת האל יהיה העובדות שבעבודתו, דברים שבני האדם ראו ושמעו בעצמם. אלה יהיו עובדות ולא שמועות. העובדות האלה הן הראיות שבאמצעותן אלוהים מפיץ את העבודה, והן גם הכלים שהוא משתמש בהם לשם הפצת העבודה. ללא קיומן של עובדות, בשורתו של האל לא תתפשט לכל המדינות ולכל המקומות; ללא עובדות אלא רק עם דמיונותיו של האדם, אלוהים לא יוכל לעולם לבצע את עבודת כיבוש התבל כולה. רוח האל אינה מוחשית עבור האדם, והיא בלתי נראית עבורו, ועבודתה של רוח האל לא יכולה להותיר ראיות או עובדות נוספות בדבר עבודתו של אלוהים עבור האדם. האדם לא יחזה לעולם בפניו האמיתיות של אלוהים והוא יאמין תמיד באל מעורפל שאינו קיים. האדם לא יחזה לעולם בפניו של אלוהים, ולא ישמע לעולם דברים שהאל אמר בעצמו. אחרי הכל, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן והם לא יכולים למלא את מקומם של פניו האמיתיות של אלוהים. האדם לא יכול לחקות את טבעו הפנימי של אלוהים ואת עבודתו של אלוהים עצמו. האל הבלתי נראה נמצא בשמיים ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם, המבצע את עבודת האל באופן אישי בקרב בני האדם, יכול להביא את עבודתו לעולם. זוהי הדרך האידיאלית ביותר שבה אלוהים מופיע בפני האדם, שבה האדם רואה את אלוהים ומכיר את פניו האמיתיות של אלוהים. דבר זה לא אפשרי כשאלוהים לא מתגשם כבשר ודם.

מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע

בבשר'
מתוך 'הדבר מופיע בבשר'