בפעמיים שאלוהים התגלם כבשר ודם כדי להתהלך על פני האדמה ולבצע את עבודת ישועת האדם הוא נתקל בהתנגדות קיצונית, גינוי ורדיפה קדחתנית מצד מנהיגים בעולם הדתי. עובדה זו מתמיהה ואף מזעזעת אנשים: מדוע בכל פעם שאלוהים מתחיל שלב חדש של עבודה הוא תמיד נתקל ביחס כזה? מדוע המתנגדים לאלוהים בצורה הקדחתנית והתוקפנית ביותר הם מנהיגים דתיים שקראו את כתבי הקודש שוב ושוב וששירתו את אלוהים במשך שנים כה רבות? מדוע המנהיגים הדתיים הללו, שאנשים רואים בהם את המאמינים הכי אדוקים, נאמנים וצייתנים לאלוהים, בעצם אינם מסוגלים לתאום לאלוהים, ובמקום זאת מתנהגים באופן סוטה וכאויבי אלוהים? האם ייתכן שאלוהים שגה בעבודתו? האם ייתכן שכוונותיו של אלוהים אינן הגיוניות? אין ספק שלא כך הם פני הדברים! יש שתי סיבות יסוד לכך שבזרמי הדת השונים ישנם אנשים המסוגלים להתנגד לאלוהים ולהפוך לאויבי אלוהים. הראשונה היא שבנוסף לכך שהאנשים הללו נעדרים אמת ונעדרים ידע באשר לעבודת רוח הקודש, הם גם נעדרים ידע על אלוהים, והם תמיד מסתמכים על היכרותם המוגבלת עם כתבי הקודש, תיאוריות תיאולוגיות ותפישות ודמיונות של אנשים כדי לתחום את עבודתו של אלוהים, שהיא תמיד חדשה ולעולם לא ישנה. השנייה היא מפני שהאנושות הושחתה עמוקות בידי השטן, אופייה הוא יהיר ומתנשא, היא איננה מסוגלת להישמע לאמת, והיא מעריכה במיוחד מעמד חברתי. שתי הסיבות הללו יחדיו מובילות לטרגדיה של אנושות המפנה עורף ומגנה את דרך האמת שוב ושוב לאורך ההיסטוריה.
