"הוא נמצא לצדכם וצופה בכם, וממתין שתחזרו. הוא מחכה ליום שבו זיכרונכם יחזור לפתע, ושתהיו מודעים לכך שמוצאכם מאלוהים, עובדה שאיכשהו אבדה לכם איפשהו, כשנפלתם ארצה בשולי הדרך ללא הכרה, ואז מבלי דעת, פתאום היה לכם ""אב"". בנוסף לכך, תבינו שהאל הכול יכול צפה בכם שם, וחיכה שתחזרו עד מאז.
מתוך ""אנחתו של האל הכול יכול""
"
"לולא הושיעני אלוהים, הייתי נע ונד בעולם, נאבק קשות וכאוב בחטא, כל יום עגום, חסר תקוה. לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין נדרס ברגליו של השטן, לכוד בחטא ובהנאותיו, בור באשר למה שיהיו חיי. לולא הושיעני אלוהים, הייתי כאן היום בלי ברכותיי, מבלי דעת למה להמשיך לחיות או מהי משמעות חיינו. לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין מבולבל באמונתי, מעביר את ימיי בחלל ריק, לא אדע במי אתן אמונתי. סוף סוף הבנתי, שידי אלוהים האוהבות אוחזות בידיי בהולכנו. לעולם לא אתעה בדרכי, כי במסלול הנפלא הזה אשאר. סוף סוף הבנתי את כוונת אלוהים ורצינותו כלפי האדם. רשמים כוזבים הוסרו לחלוטין, את בשרי ואת נשמתי לאלוהים אתן" ('לולא הושיעני אלוהים' ב'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'). בכל פעם שאני שומעת את מזמור החוויה הזה, אני תמיד מתרגשת מאוד. לולא אלוהים היה מושיע אותי, כפי שמתאר המזמור, ייתכן שעדיין הייתי משוטטת בעולם ללא מטרה, מייגעת את עצמי במרדף אחר כסף, אפילו עד כדי כך שכבר מזמן הייתי מפסידה את חיי ומתה בארץ זרה...
בעידן המלכות, אלוהים פותח בעידן חדש עם דברו. הוא משנה את האמצעים של עבודתו, מבצע את עבודת העידן כולו בעזרת דברו. זהו העיקרון שעל פיו עובד אלוהים בעידן הדבר. הוא התגלם כבשר ודם כדי לדבר מעמדות שונות, כדי שהאדם יראה באמת את אלוהים, את הדבר המופיע בבשר, יראה את הפלא ואת חוכמתו של אלוהים. עבודה כזו מקדמת את השגת המטרות של כיבוש האדם, הבאת האדם לידי שלמות והשמדת האדם. זו המשמעות האמיתית של השימוש בדבר לעבודה בעידן הדבר, בעידן הדבר.
דרך הדבר, האדם לומד להכיר את עבודתו וטבעו של אלוהים. דרך הדבר, האדם מכיר את מהותו, ויודע במה עליו להיווכח. כל עבודתו של אלוהים בעידן הדבר מתבצעת דרך הדבר. והאדם נחשף, מושמד ומנוסה דרך הדבר. האדם רואה את הדבר, שומע את הדבר, ומכיר בקיום הדבר. כך הוא מאמין בקיומו של אלוהים, בכול-יכולתו ובחוכמתו, מאמין שאלוהים אוהב את האדם בלבבו, ושרצונו הוא להושיע את האדם.
למרות ש"דבר" הוא נפוץ ופשוט, הדבר מפי אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מטלטל את השמיים ואת הארץ, משנה את לב האדם, את תפיסותיו, את טבעו הישן ואת העולם הישן.
במשך הדורות, רק האל של ימינו עובד, מדבר ומושיע את האדם בדרך זו. אחרי כן, האדם חי תחת הכוונתו של הדבר, מונהג ומצויד בידי הדבר. כל העמים חיים בעולם הדבר, בקללות ובברכות של דבר אלוהים. יותר אנשים נשפטים ומתייסרים בידי הדבר. מטרת הדברים והעבודה היא להציל את האדם, לממש את רצונו של אלוהים ולשנות את העולם הישן שנברא. אלוהים ברא את העולם, מוביל אנשים ברחבי תבל, כובש ומושיע אותם בעזרת הדבר. ובמלוא הזמן, הוא יביא את כל העולם לקצו בעזרת הדבר. לאחר שישיג זאת, תכנית הניהול של אלוהים תושלם, תושלם.
אלוהים מביא את סוף האנושות לעולם בני האדם.
לאחר מכן, הוא חושף את מלוא טבעו בפני האנושות,
כדי שכל האנשים שמכירים את אלוהים ושלא מכירים
יביטו באלוהים בהנאה ויראו שהוא אכן הופיע בקרב בני האדם,
על פני האדמה שבה צומחים כל הדברים.
זוהי תוכניתו של אלוהים.
זהו ה"וידוי" היחיד שלו מאז בריאתו את האנושות.
אלוהים מבקש שתתבונן בלב שלם בכל אחד מצעדיו,
משום שעונשו שוב מתקרב לעבר האנושות.
הוא מתקרב לעבר האנושות שמתנגדת לאלוהים.
מתוך 'הדבר מופיע בבשר'
אלפי שנים חלפו.
בני האדם עדיין נהנים מהאור והאוויר שהעניק להם אלוהים.
בני האדם עדיין שואפים ונושפים את האוויר שנשף אלוהים בעצמו.
בני האדם עדיין נהנים מהדברים שיצר אלוהים: דגים, ציפורים, פרחים וחרקים.
בני האדם עדיין נהנים מכל הדברים, כל הדברים שסיפק להם אלוהים.
יום וליל עדיין מחליפים זה את זה בלי הרף.
ארבע העונות מתחלפות כסדרן.
האווזים העפים בשמיים עוזבים בחורף ושבים באביב.
הדגים השוחים במים לעולם לא עוזבים את הנהרות והנחלים, את ביתם.
