ברק ממזרח | 3. מי מכיר את ליבו האימהי של אלוהים

קינגזין עיר ז'נגז'ו, מחוז חנאן

בעבר, לא הבנתי את עבודת האל להושעת האנושות. חשבתי שכל עוד מישהו מגלה שחיתות בעבודתו או מבצע עבירות המסבות נזק לעבודת הכנסייה, אותו אדם יקבל כגמולו, יאבד את תפקידו או ייענש. זהו הצדק של אלוהים. לאור הבנה שגויה זו, בנוסף לפחד לאבד את תפקידי עקב ביצוע שגיאות בעבודתי, חשבתי על שיטה "חכמה": אם אני טועה, אני מנסה לעשות הכול כדי שדבר טעותי לא יגיע תחילה למנהיגים, מנסה במהירות לפצות על כך בעצמי ועושה את המרב כדי לתקן את הטעות. האין בכך כדי לעזור לי למלא את חובותיי?

לכן, כל אימת שדיווחתי על עבודתי, נהגתי להתייחס לבעיות גדולות כאל בעיות קטנות ולבעיות קטנות כאל לא כלום. אם הייתי לעתים פסיבי, הייתי עושה הכול כדי לחפות על כך מול המנהיגים ומעמיד פנים שאני פעיל מאוד וחיובי. פחדתי שהמנהיגים יחשבו שאין לי יכולות ויפסיקו להיעזר בי. לכן, פשוט נקטתי בגישה זהירה ביותר כלפי אלוהים והמנהיגים בכל מעשיי.

אולם, אלוהים בוחן כליות ולב ולא ייתכן כי "התכסיס הנהדר" שלי היה חומק מהשגחתו של אלוהים. גיליתי שככל שניסיתי לחפות על דברים, כך אלוהים חשף אותי לאור. לדוגמה: כל אימת שניסיתי להתהדר ב"כישרון" שלי בפני המנהיגים, הייתי תמיד הורס הכול ועושה מעצמי צחוק; בכל פעם שניסיתי לחפות על מצבי הפסיבי, "עננה שחורה" הייתה תמיד מרחפת מעל פניי מבלי משים, ואחיי ואחיותיי היו מבחינים בכך; כל אימת שניסיתי לחפות על השגיאות וההשמטות בעבודתי, התוצאה הייתה משתקפת אליי כמו ממראה שגילתה הכול ...בכל פעם מחדש, אי הנעימות וייסורי המצפון שלי על היותי לא ישר גרמו לי ליפול, אך עדיין לא הבנתי מתוך כך את הכוונות והמטרה שבעטיין פועל אלוהים בדרך זו וולא הבנתי כיצד אלוהים גואל אנשים. אני פשוט חיכיתי באופן פסיבי ל"משפט הצודק של אלוהים", שבו תטפל הכנסייה.

אך דברים לא התפתחו כפי שתיארתי לעצמי: בעבודתי, על אף שנגזמתי וטופלתי עקב אי מילוי תפקידי כראוי, יכולתי לקבל את ההכוונה המסורה של האחים והאחיות, שאמרו לי במה הייתי שטחי ובמה הייתי נאמן במילוי חובתי. הבנתי שרק אם אפעל בהתאם לדרישות האל אוכל למלא את חובתי כהלכה. בכל הנוגע להיווכחות בחיים, הסתבכתי פעמים רבות במחשבות רעות שלא יכולתי להיפטר מהן, מחשבות שגרמו לי לכאב לב. רציתי לפתוח את לבי ולתקשר, אך הייתי נבוך מכדי לדבר. בסופו של דבר נפלתי לתוך חשכה ואיבדתי את עבודתה של רוח הקודש. אך לאחר שאזרתי אומץ ודיברתי, נוכחתי שלא רק שהאחים והאחיות לא צחקו עליי ולא בזו לי בשל כך, אלא עזרו לי והשפיעו עליי, דבר שאפשר לי לחיות באור ונתן לי נתיב לנהוג לפיו ואת הכוח להתגבר על החטא. מאוחר יותר הבחנתי שכאשר האחים והאחיות שמסביבי טעו או גילו שחיתות, הכנסייה לא שלחה אותם הביתה בשל כך.הכנסייה עשתה כל שביכולתה כדי לתקשר אתם ולתמוך בהם, ונתנה להם עוד ועוד הזדמנויות. גם אם אנשים מסוימים נשלחו הביתה בסופו של דבר, היה זה רק בגלל שהם לא ניחנו באנושיות טובה; הם הפריעו לעבודת הכנסייה והתערבו בה, וכך נכשלו לשחק תפקיד חיובי. הם תמיד עשו את חובתם בשטחיות, לא הגיעו לתוצאות מעשיות, ופעמים רבות הם סירבו להכות על חטא לאחר שנגזמו ועברו טיפול ושיתוף. אך אפילו כשמדובר באנשים כאלה, הכנסייה ממתינה שיכו על חטא ויתעוררו. אם הם אכן עורכים חשבון נפש ומשתנים כעבור זמן מה, הכנסייה תיתן להם עדיין הזדמנויות לבצע מעשים טובים ולהכינם. עובדות אלה גרמו לי להבין שגישתו של אלוהים דומה להתייחסותם של הורים לשובו של בנם האובד – באהבה וחיבה שאין כדוגמתן. רק אז הבנתי שבין אם אלוהים נוהג באנשים ברחמים ובאהבה, ובין אם הוא נוהג בהם בצדק, במלכותיות ובחרון – כל זה נעשה כדי להושיע את האנושות ברמה הגבוהה ביותר. בתוך כל זה טמונה אהבתו חסרת הגבולות של אלוהים, ישועתו למען האנושות וכל שנקבע במהותו. בזמן שהרהרתי על רצון האל, חשבתי על אלה שנחשפו, שהוחלפו או שנשלחו חזרה הביתה. רק במסגרת סוג כזה של סביבה – שבה נחשפים ומסולקים – הם החלו לערוך חשבון נפש, לראות בבירור את האמת שבדבר שחיתותם בידי השטן, להשתטח בפני האל ולהכות על חטא באמת. ללא כישלון מסוג זה, הם כנראה היו ממשיכים לצעוד בעיוורון לאורך נתיב זה. ברור שעבודת האל באמת מושיעה את האנושות, ושהיא כוללת בחובה את אהבת האל כלפי האדם ואת כוונותיו עבור האדם. בעבר, לא באמת הבנתי את עבודת ההושעה של אלוהים; הבנתי את אלוהים היתה כה חד-צדדית.

באותו רגע חשבתי על פסקה מדברי האל: "מהי מהותו של המשיח? מהותו של המשיח היא אהבה לאנושות; ביחס למאמינים בו, זו אהבה חסרת גבולות. אלמלא היו בו אהבה ורחמים, אנשים לא היו מסוגלים להמשיך ולהאמין בו עד ימינו. יש האומרים: 'אם כן, אלוהים כבר אינו אל צדק?' נכון שהוא עדיין אל צדק, אך ככל שמדובר בטבעו, צדקו הוא שנאה כלפי השחיתות והרשע של האנושות. ומה אם היה בו רק צדק ללא אהבה? מה אם האהבה לא הייתה מסוגלת להתגבר על הצדק? אזי ניתן היה לומר שהאנושות חיה על זמן שאול. לפיכך, אני מדבר עמכם בגלוי: בעבודה שאלוהים עושה למען האנושות בעת התגלמותו כבשר ודם, המהות הגלויה והבולטת ביותר שלו היא האהבה; מדובר בסובלנות אין קץ. זה לא כפי שאתם מדמיינים – ש"אם אלוהים מתכוון להכות מישהו ארצה – הוא יעשה זאת, ואם הוא מתעב מישהו – הוא יעניש, יקלל, ישפוט וייסר אותו; וזה היה חמור מאוד! אם אלוהים כועס על בני האדם, הם יפחדו וירעדו מפחד, ולא יהיו מסוגלים להימצא בטווח ראייתו של אלוהים... זו רק דרך אחת לבטא את טבעו של אלוהים, ובסופו של דבר, מטרתו היא עדיין ישועה. אהבתו עוברת כחוט השני בכל ההתגלויות של טבעו. תחשבו על זה – במהלך העבודה בתקופת ההתגלמות כבשר ודם, מה שאלוהים בעיקר מגלה לאנשים הוא אהבה. מהי סבלנות? סבלנות היא רחמים, שכן היא מעידה על קיומה של אהבה, ומטרתה היא עדיין להושיע אנשים. אלוהים מסוגל לחמול על אנשים כי האהבה מצויה בקרבו. בדיוק כשם שבהינתן אהבת אמת בין בעל לאישה, הם אינם מתבוננים במגרעותיו ובחסרונותיו זה של זה. אילו היו מתגרים בהם ומכעיסים אותם, הם עדיין היו מסוגלים לגלות סבלנות. הכול מושתת על מסד של אהבה. אם הכול היה מלאי שנאה, גישתו לא הייתה כפי שהיא והאופן שבו הוא מתבטא לא היה כפי שהוא. אילו ניחן אלוהים רק בשנאה ובכעס, ואילו התקיימו רק שפיטה וייסורים ללא כל אהבה, המצב לא היה מה שאתם רואים עכשיו, וחורבן היה נופל עליכם. האם הוא היה מוסר לידיכם אמת?" ('אהבתו האמיתית של אלוהים לאנושות' ב'תיעוד נאומיו של המשיח'). כשראיתי קטע זה בעבר, גם אם הייתי אומר שאני מסכים לכתוב בו, מעולם לא הבנתי אותו לעומק ונותרתי חשדני וזהיר ביחסי לאלוהים אלוהים. רק בימים אלו זכיתי להבין במידה מסויימת את הדברים הללו, ואני מסוגל להבין ולהעריך את תוכנם העמוק והמשמעותי. הרווחים שבין השורות מלאים בחיבתו העמוקה של אלוהים כלפי האנושות, ובכוח ובתמיכה מלאי הכוונות הטובות שהוא מעניק ומלמד.

בנקודת זמן זו, לא יכולתי שלא לפתח בלבי רגשות אשמה עמוקים כלפי אלוהים: הו אלוהים! בכל הזמן שהלכתי בדרכך, גם אם האמנתי בך, לא הכרתי אותך. לא רק שלא הבנתי, מתוך עיוורון ושקר, את לבך האימהי, גם גרמתי לך כאב רב מדי. באמת שאיני ראוי לבוא לפניך, ואני עוד פחות ראוי לישועתך. אני ראוי רק לקללתך! אך יחסך אליי אינו מתבסס על אי הציות מצדי. חלף זאת אתה מרומם אותי, מתייחס אליי בחמלה ומפגין כלפיי סובלנות, מעניק לי את ההזדמנות להיוולד מחדש ומאפשר לי ליהנות ממלוא אהבתך וחסדך, מאפשר לי לראות את יופייך ואת טוב לבך ולחוות את דבריך כפי שהם קיימים בפועל - אלוהים צודק ויותר מזה הוא האהבה! מעתה ואילך ברצוני להכיר יותר את נערצותך באמצעות דבריך ודרך החיים האמיתיים, ולשאוף להיות אדם ישר שאוהב אותך וממלא בנאמנות את חובתי כדי לגמול לך על אהבתך הגדולה!

מתוך:כנסיית האל הכול יכול

ייתכן שתאהב גם...

אמונה באלוהים לא צריכה להיות רק למען חיפוש שלווה וברכות.