מי ציית בביתי? מי קם על רגליו למעני? מי סבל בשמי? מי נדר נדר בפניי? מי היה חסיד שלי עד היום אך לא הפך לאדיש? מדוע כל בני האנוש קרים ונוקשים? מדוע האנושות נטשה אותי? מדוע האנושות מאסה בי? מדוע אין חמימות בעולם האנושי? כשהייתי בצִיון, טעמתי מהחמימות שבשמיים, וכשהייתי בציון נהניתי מהברכה שבשמיים. שוב, חייתי בקרב בני האדם, טעמתי את המרירות שבעולם האנושי, ראיתי במו עיניי את כל המצבים השונים הקיימים בקרב בני האדם. בהיסח הדעת, האדם השתנה לצד השינויים שלי, ורק כך הוא הגיע עד היום. אני לא דורש שהאדם יהיה מסוגל לעשות כל דבר למעני, ואני לא דורש שהוא ישקיע מאמץ מיוחד עבורי. אני רק רוצה שהוא יהיה מסוגל לקבל את תוכניתי, ושהוא לא ימרה את פי או להפוך לאות קלון שלי, ושיישא עליי עדות חוצבת להבות. בין בני האדם, היו כאלה שנשאו עליי עדות טובה והיללו את שמי, אבל איך ייתכן שהנוהגים של האדם והתנהלותו של האדם יוכלו לְרַצות את לבי? איך ייתכן שהוא לעמוד בייחוליי ויגשים את רצוני? כל ההרים והמים שעל פני האדמה, והפרחים, העשב והעצים על פני האדמה הם כולם דוגמאות למעשי ידיי, והם כולם קיימים למען שמי. אולם מדוע האדם לא יכול לעמוד באמות המידה שאני מציב? האם ייתכן שהדבר נובע מעליבותו המתועבת? האם ייתכן שהדבר נגרם מכך שרוממתי אותו? האם ייתכן שאני אכזרי מדי אליו? מדוע האדם תמיד מפחד מדרישותיי? מבין ההמונים שבמלכות כיום, מדוע אתם רק מקשיבים לקולי, אך אינכם רוצים לראות את פניי? מדוע אתם רק מביטים בדבריי מבלי לנסות להתאים אותם לרוחי? מדוע אתם מפרידים אותי לשמיים שמעל ולארץ שמתחת? האם ייתכן שכאשר אני בארץ אני שונה מכפי שאני בשמיים? האם ייתכן שכאשר אני בשמיים אני לא יכול לרדת אל הארץ? האם ייתכן שכאשר אני בארץ אני לא ראוי לעלות לשמיים? נדמה שכאשר אני בארץ, אני יצור נחות, וכשאני בשמיים, אני ישות מרוממת, ושבין השמיים והארץ יש תהום שאי-אפשר לגשר עליה. אולם בעולמם של בני האדם, נדמה שהם לא יודעים דבר על מקורותיהם של הדברים האלה, אך שהם היו מנוגדים לי מאז ומתמיד, כאילו לדבריי יש רק קול ואין להם משמעות. כל בני האדם מתאמצים להבין את דבריי, מקיימים חקירות משל עצמם בחיפוש אחר חזותי החיצונית, אבל כולן נכשלות ולא נושאות פרי, ודבריי מכים אותן ארצה אחת ולתמיד.
